היא עובדת במשרה ניהולית

היא עובדת במשרה ניהולית,

סיפרה שברגע שהיא פוגשת אנשים שלא עומדים בקצב, לא עושים את מה שמצופה מהם - מייד היא נלחצת, כועסת, הופכת להיות בקורתית וככה גם מדברת - בחוסר סבלנות...

״כן, יש לי בעיות תקשורת - אני יודעת״

זה פוגע ביחסים שלי עם אנשים, בעבודה, עם בני זוג, במשפחה - בעצם בכל מקום...

גלישה אחורה בזמן הביאה אותה אל תמונות מהילדות -

תמונות בהן היא מרגישה שהיא לא עומדת בקצב, לא מבינה, לא קולטת את מה שמצפים ממנה לקלוט,

ואבא כועס: ׳איך את לא מבינה?...׳

משהו הוטבע בה באותם רגעים - כעס על עצמה, בקורת עצמית, איך זה שאני לא מספיק טובה?... וזה כאב...

היום בבגרותה - זאת האופציה שהיא מכירה - מישהו לא עומד בקצב, לא עושה את המוטל עליו - מייד אותו כעס מוכר משתלט והיא משתלחת...

היא ראתה והבינה שאילו היו ׳רואים אותה׳, קולטים את הקצב שלה בילדות - זה היה מאד מקל. זה מה שהיתה זקוקה לו - האטת הקצב...

ועכשיו - איזה חופש יש בידיעה שהיא כבוגרת יכולה פשוט להחליט להאט את הקצב, להתאים אותו לקצב הטבעי שלה, ולנהל את החיים בנינוחות...

היא גם ראתה שכאשר היא מתאימה את התנועה לקצב הטבעי שלה - באורח פלא התוצאות הרבה יותר טובות!

כך אנחנו פועלים מתוך אוטומטים שהוטבעו בנו בילדות - כאילו לא קיימת אפשרות בחירה - האוטומט נוצר מתוך מנגנון הישרדות של ילד שאין לו באמת אפשרות בחירה אחרת, הוא לא מכיר אפשרויות אחרות.

היום, בבגרותנו יש לנו אפשרות ליצירת אופציות חדשות לפעולה - וזה מביא תנועה הרבה יותר חופשית בחיים בכלל וכמובן בעבודה ובניהול.

בהצלחה!