הם עסוקים מעל לראש...

הם עסוקים עד מעל לראש, לוקחים על עצמם עוד ועוד מטלות – אנשים אחראים מן הסתם!...

צריכים לדווח ל'חבר המנהלים'/ לנשיא החברה, חייבים להראות תוצאות!

צריכים להפעיל את כל הפרויקטים שנמצאים תחת אחריותם, לנהל את האנשים,

לנהל עוד ועוד משימות ומטלות אינסופיות שמונחות על סדר היום –

שלא לדבר על פגישות, מצגות, תכנון קדימה ועוד...

למי יש זמן לעצור רגע ולחשוב איך מתקדמים?! לבנות אסטרטגיה נכונה?!

התוצאה? מתנהלים בין משימות 'בוערות' בזו אחר זו,

ו...מנסים 'להחזיק ראש'... אין ברירה...לא רואים סיכוי שהמצב ישתנה,הם יודעים שככה אי אפשר להמשיך – אבל לא יודעים איך יוצאים מהלופ...וכך החיים ממשיכים במסלול מטורף מבוקר עד ערב, מוצאים את עצמם נשארים לבד במשרד עד השעות המאוחרות כדי לסגור מטלות –

איזה מחירים הם משלמים?

על מה הם מוותרים?

ן...מה יוצא להם מזה?...

האם גם את/ה מזהה את עצמך בלופ האינסופי הזה?

האם גם את/ה כבר ויתרת ואמרת 'אין סיכוי לשינוי'?

אז זהו שיש!

לוויתי לא מעט מנהלים בכירים במצב הזה,

האמת? זו ההתנהלות הטבעית האוטומטית כמעט של כל מי שעומד בדרג הניהולי הזה.

התבוננות אל הנקודות העיוורות שמנהלות אותך יאפשרו לשחרר,

ולמרבה הפלא – 'לעבוד' פחות ולייצר תוצאות יותר טובות.

כן! זה אפשרי!