הסיפור האישי שלי

אני בת למשפחה שהקימה עסק משפחתי

כבת למשפחה כזאת אני יודעת שעסק משפחתי מורכב מרבדים עמוקים ונוספים שלא קיימים בכל עסק רגיל – היחסים הבין דוריים שהתחילו בעצם עם לידת הדור

השני, הציפיות, הרצון של האב המייסד ליצור משפחה מאוחדת שבה 'הכל נשאר במשפחה' ולגדל משפחה גדולה ומאוחדת - לא תמיד עולות בקנה אחד עם המציאות...

אבי שהיה איש רוח ואיש חזון פיתח והמציא המצאות בתחום האלקטרוניקה, ציפה מדור ההמשך – הבן הגדול – 'לרוץ' ולנהל את העסק, לשווק את המוצרים, לעמוד מול הרשויות והמוסדות ולהתמודד עם כל ההיבטים העסקיים.

תמונה שזכורה לי – אבא רוכן על השרטוטים בחדרו – מעביר חיצים ומעגלים חשמליים מצד אחד לצד שני מעגל חשמלי כדי שיסגרו כפי שצריך ויבצעו את מה שרצה במוצר שהמציא.

לא נראה לי שעניין אותו אז יותר מידי מה קורה עם הכספים, מה קורה עם הלקוחות, מה קורה עם הספקים – את זה השאיר לאחי הבכור...

ואחי עמד במשימות האלה... אבל במרחק השנים נראה שזה עורר בו תסכול עמוק – הוא הרגיש שהוא זה שמנהל את העסק ואבא 'משחק'...

אני ואחי הצעיר עמדנו מתבוננים מהצד – אלא כשמדובר בעסק משפחתי – להתבונן מהצד זה לא באמת להתבונן מהצד... זה בעצם להיות בפנים ובחוץ בעת ובעונה אחת – מה שבהחלט מזמין שאלות והנחות יסוד שטמונות עמוק ביחסים מהעבר המשפחתי...

אפשר להבין שכבת האהובה של אבא – כמי שקבלה לאורך כל הדרך יחס רגשי מועדף – עמדתי לצדו לאורך כל הדרך – מה שגרם לעיתים לעימותים גלויים ונסתרים ביני לבין אחי הגדול.

אני בחרתי לא להיכנס לעסק המשפחתי – לעומת זאת בחרתי במקצועות שבהם לומדים איך מנהלים עסקים... אני מהנדסת תעשיה וניהול, יועצת ארגונית ומאמנת.

אחי הצעיר בחר גם כן לא להיות שם מסיבותיו שלו, וגם הוא מהנדס וסמנכ"ל שיווק בחברה גדולה.

בעסק המשפחתי שלנו אני הייתי צופה מהצד – לא יכולתי לקבל בו החלטות, ואני זוכרת את התסכול... זוכרת כמה זה העיב על היחסים ורואה עד היום איזה מחיר שילמנו...

מניסיון חיי האישיים והמקצועיים – האישיים במישור העסק המשפחתי והמקצועיים בעבודה עם ארגונים ועסקים, אני יודעת שעסקים משפחתיים הם עניין הרבה יותר מורכב מעסקים רגילים, כי מעבר לסוגיות עסקיות מורכבות שיש בכל עסק, יש בו סוגיות משפחתיות של קשר דם, אהבות, קנאות, יצרים וכו' ואת זה צריך ללמוד לנהל...

הבנתי ש'אין האסור מוציא את עצמו מבית האסורים' כמאמר חז"ל, ולכן קשה מאד לנפשות הפועלות בכל עסק, ובפרט בעסק משפחתי, להתבונן בעין אובייקטיבית ולייצר סביבת עבודה נקיה משיפוטים וכעסים סמויים.

ולכן אני מאמינה שכל עסק משפחתי חייב שתהיה לו עין אובייקטיבית שמלווה, צופה, משקפת, אוהדת, מכילה ומאפשרת דיאלוגים לא פשוטים בזמנים נכונים עוד לפני שמגיעים המשברים...

זה תפקידי בחיים היום – זו השליחות שלי – אני מאמינה שעם עבודה נכונה אפשר ליצור בעסקים משפחתיים אוירה של לכידות משפחתית מחד ועסקים פורחים מאידך.