מה הקשר בין גירוד בידיים לתחושת הערך העצמי?


היא באה לפגישה, דיברנו על מה שהביא אותה להיפגש, היא סיפרה, ותוך כדי דיבור התחילה להתגרד בידיים...

כמי שחוקרת את כל מה שקורה בזמן הפגישה שאלתי:

מתי התחילו הגירודים?

היא: לפני 30 שנה, כשעברנו לארה״ב...

היתה תקופה של הפוגה?

כן, כשנפרדתי מבעלי...

מעניין... חשבתי לעצמי ושאלתי:

מה מזכיר לך הגירוד הזה בידיים?

היא: מלחמה, אזעקה, ואבא מחזיק לי את היד כדי שנרוץ מהר למקלט, כמה נעימה היתה החוויה של אבא מחזיק לי את היד... הייתי ילדה לא נגועה... זה היה מאד נעים שאבא החזיק לי את היד, זאת היתה חוויה חד פעמית...

ילדה שחווה חוויה כזאת בדרך כלל גם מסיקה מסקנות שמשפיעות על חייה בהמשך -

מה הסיקה הילדה? חשבתי לעצמי -

שצריכה לקרות קטסטרופה כדי לקבל יחס חם...

שפרט למצב קיצוני היא לא נראית, שהיא לא שווה מספיק כדי שיעריכו אותה.

ועם המסקנה הזאת היא חיה ׳אני לא מספיק שווה׳...

כך צף ועולה זיכרון מנבכי העבר, הגוף זוכר – הוא סימן את הידיים, כל זמן שהתעלמה מהזיכרון הזה – הידיים מגרדות – הן תובעות את עלבונן על חוסר תשומת הלב, חוסר היחס – הילדה כאבה מאד והיא זקוקה להתייחסות...

מצב כואב ובלתי נסבל עבור הילדה, אותו לא היתה מסוגלת להכיל ולתווך במילים לסביבה שלא הקשיבה.

היום בבגרותה – יש לה את הכוח להכיל, לקלוט ולקבל וגם לפרוק מעל נפשה.

תוך כדי שיחה היא אומרת: תראי הפסיק לגרד לי בידיים... (בינתיים)

איזה שחרור!!!

ואיך זה יכול להשפיע על תחושת הערך העצמי?

היא: במקום להסתכל החוצה ולתלות את השמחה באחרים – אני יכולה לראות שאני זאת שאחראית לשמחה שלי, לתחושת הערך העצמי.

ואיך זה משפיע על ההערכה העצמית שלה בכלל - בעבודה, בחיים, ביחסים הבינאישיים, כאמא, כאישה, כחברה...

מענין...!

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

כל הזכויות שמורות לרינה קדרון

  • Facebook Basic Black
  • LinkedIn Basic Black