מכירים את תסמונת הזאב הבודד?

תארו לכם למשל עסק משפחתי שבו –

המייסד הקים בעשר אצבעותיו, יזם וטיפח את מפעל חייו – הוא תמצית העסק, הוא מקבל ההחלטות העיקרי, מעורב בהחלטות קטנות כגדולות.

מה קורה כשהוא לא נמצא?

העובדים לא יודעים איך להתנהל או לא 'מעיזים' להחליט לבד – וכך הוא נותר 'זאב בודד' במערכה... הוא פועל כך כשיש לו עובדים ומנהלים שכירים, השאלה איך יפעל כשיכנסו הבנים היורשים?

האם הוא סובלני לטעויות של מתחילים? והרבה יותר עמוק – מה היסטוריית יחסי האב – בן עוד מהילדות? כמה הבן יכול להרגיש חופשי להביע את עצמו בעסק?

טעות נפוצה כשנכנס הדור הצעיר לעסק, האב חושש לשחרר, הוא לא סומך (שהרי כך הוא רגיל), מתעוררים חיכוכים, הטונים עולים, הבנים מתוסכלים, האבא מאוכזב...

איך להימנע מזה?

חשוב שהאב המייסד יקח לעצמו זמן התבוננות מעמיק על דרך הניהול שלו ועל האופן שבו הוא רוצה להכניס את ילדיו לעסק, לא לעשות זאת ללא תהליך מקדים ומכין של עצמו.

לקבל שלהכניס מנהלים חדשים לעסק ועל אחת כמה וכמה בני משפחה זה תהליך מורכב שבו המייסד צריך לשחרר שליטה - עם כל הקושי... כדי לא להגיע למצב שבו בנים ומנהלים מוכשרים מרגישים מתוסכלים ומבוזבזים ולא יכולים לבטא את עצמם.

זה נכון גם בעסקים שאינם משפחתיים - המייסד לא משחרר...

במצב כזה מומלץ לפנות למומחים - לצורך התבוננות, שיקוף והתוויית דרך חדשה.